נקודות מפתח
- הדברת מזיקים במתקני תרופות בקניה מוסדרת על ידי PCPB לפי Cap 346, בעוד שבניגריה המתקנים חייבים לעמוד בתקנות NAFDAC והנחיות WHO לניהול הפצה תקין (GDP).
- איומי המזיקים העיקריים הם Periplaneta americana (תיקן אמריקאי), Blattella germanica (תיקן גרמני), Rattus rattus (חולדה מצויה), Mus musculus (עכבר הבית), טרמיטים תת-קרקעיים (Macrotermes spp.) וחיפושיות מחסן.
- מתקני שרשרת קירור מציבים אתגרי IPM ייחודיים: הפרשי טמפרטורה יוצרים אזורי עיבוי המושכים מזיקים, וטיפולים כימיים לעולם לא צריכים לסכן את המוצרים המקוררים.
- יש לתעד את כל דוחות הטיפול, יומני הבדיקות ודוחות הפעולות המתקנות כתיעוד רשמי לצורך ביקורות WHO-GDP, NAFDAC ו-PCPB.
- חלה מדיניות אפס סובלנות - זיהוי מכרסם או מזיק ליד תרופות מהווה ממצא קריטי ברוב מסגרות הביקורת.
מסגרות רגולטוריות להדברה בקניה וניגריה
מתקנים המטפלים בתרופות, חיסונים וציוד רפואי במזרח ובמערב אפריקה כפופים לתקנים לאומיים ובינלאומיים. הבנת הנוף המשפטי היא תנאי מוקדם לכל תוכנית IPM תואמת.
קניה: PCPB ומועצת הרוקחות והרעלים
בקניה, חומרי הדברה במתקני בריאות חייבים להיות רשומים ב-Pest Control Products Board (PCPB), לפי חוק מוצרי הדברה, Cap 346. רק מוצרים רשומים ניתנים ליישום. המתקנים נתונים גם לפיקוח של Pharmacy and Poisons Board (PPB). ספקי הדברה במחסני תרופות חייבים להחזיק ברישיונות PCPB תקפים.
ניגריה: תקני NAFDAC לייצור והפצה
בניגריה, ה-National Agency for Food and Drug Administration and Control (NAFDAC) מפקחת על ייצור והפצת תרופות. הנחיות NAFDAC תואמות את WHO GDP, הדורשות תוכניות הדברה כתובות, וכי חומרי ההדברה לא יהוו סיכון זיהום למלאי. מתקנים המבקשים רישיון חייבים להציג תוכנית IPM פעילה ומתועדת.
הנחיות ה-WHO ל-GDP: התקן הבסיסי
גם קניה וגם ניגריה מתייחסות ל-WHO GDP כבסיס. ההנחיות מחייבות מתקנים נקיים, יבשים וללא מזיקים. עבור מתקני קירור (2°C עד 8°C), ההדברה חייבת להיות מתוכננת כך שאף שארית כימית או פעילות מזיקים לא תפגע באיכות המוצרים. עקרונות אפס סובלנות דומים נדונים במדריך פרוטוקולי הדברה באפס סובלנות לייצור תרופות סטריליות.
איומי מזיקים עיקריים
האקלים הטרופי בערים כמו ניירובי, לאגוס ואבוג'ה יוצר לחץ מזיקים מתמיד לאורך כל השנה.
תיקנים
התיקן הגרמני (Blattella germanica) משגשג במיקרו-סביבות חמות ולחות בתוך מבנים מבוקרי אקלים, מאחורי מדפים ולוחות חשמל. הוא נושא פתוגנים כמו Salmonella. התיקן האמריקאי (Periplaneta americana) חודר לרוב דרך תשתיות ניקוז וביוב, ומאכלס אזורי פריקה ופסולת.
מכרסמים
החולדה המצויה (Rattus rattus) נפוצה במחסנים אפריקאיים, שם היא מנצלת חללי גג ומערכות מדפים. מכרסמים מכרסמים אריזות תרופות ומזהמים משטחים בשתן וגללים. עכבר הבית (Mus musculus) יכול לחדור דרך פתחים צרים מאוד.
טרמיטים
מינים כמו Macrotermes bellicosus יכולים להרוס תשתיות, כולל רצפות בטון ותמוכות עץ במחסנים שנבנו על אדמה לטריטית, הנפוצה בניגריה וקניה.
תכנון תוכנית IPM למחסני תרופות
תוכנית IPM יעילה מבוססת על ארבעה עמודים: מניעה, ניטור, בקרה ללא כימיקלים, והתערבות כימית ממוקדת.
מניעה וניטור
איטום מבני הוא אסטרטגיית ההדברה המשתלמת והמוצדקת ביותר. יש לאטום את כל נקודות החדירה. רשת ניטור של לוחות דבק חייבת להיות ממוקמת בכל נקודות הכניסה ולאורך ההיקף הפנימי, עם מיפוי מעודכן. במתקני קירור, מומלץ להשתמש במכשירי ניטור מכרסמים אלקטרוניים המשדרים התראות בזמן אמת.
בקרה כימית
כאשר נדרשת התערבות כימית, היא חייבת לעמוד בדרישות PCPB/NAFDAC, עם פרופיל בטיחות מוכח. בתוך אזורי אחסון תרופות, יש להשתמש רק בפיתיונות ג'ל (לתיקנים) בתוך חריצים, לעולם לא בריסוס נרחב. יש לשמור את כל תיעוד היישומים לבדיקת המבקרים.
מוכנות לביקורת
ביקורות רגולטוריות דורשות קובץ ניהול הדברה שלם: חוזה הדברה, הערכת סיכוני מזיקים, תוכנית קומה, דוחות בדיקה חודשיים, דוחות פעולות מתקנות וסקירה שנתית.
מתי לקרוא למדביר מוסמך?
יש לשכור חברת הדברה מומחית לציוד רפואי בתרחישים הבאים: בהקמת המתקן, לאחר כל זיהוי מכרסם, כאשר מתגלה פעילות תיקנים באזורי אחסון, לפני כל ביקורת רגולטורית, לאחר תיקונים מבניים, ושנתית לסקירה מחדש. ניהול הדברה באמצעות מוצרים לא רשומים או מדבירים ללא רישיון מהווה סיכון בריאותי ופער תיעודי קריטי המסכן את רישיון המתקן.